פורסם ב – 08/10/2013 15:46
ירושלים של מטה
"מדינת תימן תהרס ותחרב עד היסוד, וירושלים תתבני ותשתכלל, במהרה בימינו אמן"
(נוסח שהיו יהודי תימן מצרפים בראש או בסוף מכתביהם משם)
כַּמָּה זִכְרוֹנוֹת נִסּוּ לִמְכֹּר לִי עַל יְרוּשָׁלַיִם
אֲבָל רַק בְּאֶחָד הֶאֱמַנְתִּי,
כִּי בּוֹ תִּרְגְּלוּ אוֹתִי שׁוּב וָשׁוּב.
כְּשֶׁרִאשׁוֹנֵי הַתֵּימָנִים הִגִּיעוּ אֶל יְרוּשָׁלַיִם, הִשְׁאִירוּ אוֹתָם מִחוּץ לַחוֹמוֹת;
הָיִיתִי נִזְכָּר בָּהֶם בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי נִשְׁאָר לַעֲמֹד
מִחוּץ לַדִּיסְקוֹטֶק.
טוֹב מָה לִי וְלַמּוֹעֲדוֹנִים הָאֵלֶּה
אֲבָל הֵם שֶׁשָּׁמְרוּ עַל זִכְרוֹנֵךְ כְּמוֹ הָיִית אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה
שֶׁהֵגֵנּוּ עַל שְׁמֵךְ יוֹתֵר מֵהַחוֹמוֹת עַצְמָן
נִזְרְקוּ מִמֵּךְ אֶל צֶלַע הַגִּבְעָה וְהַמְּעָרוֹת, גַּב אֶל גַּב
עִם עַרְבִיֵּי סִילְוָאן
זְקוּקִים לְמִלָּתוֹ שֶׁל מֻחַמַּד ג'וֹזְלָן, שֶׁתָּגֵן עֲלֵיהֶם –
לַעֲזָאזֵל, אַלְפַּיִם שָׁנָה בִּישִׁיבָה וְעוֹד
אַלְפַּיִם קִילוֹמֶטֶר בַּהֲלִיכָה
וְהֵם מַגִּיעִים לְאוֹתָהּ נְקֻדָּה.
בִּחְיָאת יְרוּשָׁלַיִם
מָצָאת עִם מִי לְהִתְעַסֵּק:
הַמִּדְבָּר הֶעֱנִיק לָנוּ
זִכָּרוֹן שֶׁל בֶּדוּאִים.
לֹא תַּשְׁכִּיחִי זֹאת מִמֶּנִּי,
לֹא בְּיִחוּסֵךְ כְּבַת הָרִים
וְלֹא בִּפְתִיתֵי שֶׁלֶג לְבָנִים
לֹא בְּקִסְמָן שֶׁל שַׁגְרִירֻיּוֹת זָרוֹת
וְלֹא בְּשָׁלֹשׁ דָּתוֹת וְאֶלֶף כִּתּוֹת
הַמְּסַמְּמוֹת אֶת הַמְּחַזְּרִים,
לֹא בְּגִשְׁרֵי מֵיתָרִים
וּבֶטַח לֹא
בִּדְמָעוֹת שֶׁל צַנְחָנִים.
אֲנִי חַיָּל קָטָן מִדַּי
לְהִלָּחֵם בָּךְ בַּחֲרָבוֹת,
אֲבָל לִכְתֹּב אֲנִי יָכוֹל
וּלְכַוֵּן אֶת הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּךְ
אֶל רַקָּתֵךְ –
שַׂמְתִּי פֶּתֶק כְּמוֹ כֻּלָּם,
כָּתַבְתִּי שָׁם:
שֶׁתֵּהָרְסִי
וְתֵחָרְבִי
עַד הַיְּסוֹד.
מכתב לנער מהפריפריה
אַל תִּתְגַּיֵּס
זֶה הַמֶּרֶד
גַּם כָּכָה
לֹא תַּשִּׂיג דָּבָר
כָּל הַהַבְטָחוֹת
שְׁמוּרוֹת לַלְּבָנִים
וְכָל הַהֲנָחוֹת
מֻבְטָחוֹת לְיַלְדֵיהֶם
וְגַם כָּכָה הַזְּכֻיּוֹת
שְׁקוּלוֹת פָּחוֹת מִן הַדְּמָעוֹת
שֶׁל אִמְּךָ
אוֹ שֶׁל אִמּוֹ
מָה אַתָּה צָרִיךְ
שֶׁיָּדֶיךָ יִתְרַגְּלוּ אֶל הַמַּתֶּכֶת
וְעֵינֶיךָ לְהַבִּיט אֶל יְדִידִים
דֶּרֶךְ הַכַּוֶּנֶת
וְלָמָּה לְךָ לִשְׁמֹעַ
נְבִיחוֹת שֶׁל מְפַקְּדִים
עָדִיף לְךָ
הַצְהָרוֹת אַהֲבָה
שֶׁל נַעֲרָה
גַּשׁ אֶל הַקַּבָּ"ן
סַפֵּר לוֹ
עַל חֲלוֹמוֹתֶיךָ:
הוּא יַחְשֹׁב אוֹתְךָ לִמְטֹרָף;
לֵךְ אֶל הָרוֹפֵא
שְׁאַל אוֹתוֹ
מַדּוּעַ מְוַדְּאִים שֶׁאַתָּה בָּרִיא
רַק לִפְנֵי
שֶׁשּׁוֹלְחִים אוֹתְךָ לָמוּת
קַח אֶת שְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים הַלָּלוּ
הַעֲנֵק אוֹתָן לַלֵּב
שֶׁטַח
אֵשׁ טוֹבָה
זֶה הַמָּקוֹם
הַמְּטַשְׁטֵשׁ אֶת הַגְּבוּלוֹת
אוֹ לְפָחוֹת
הַעֲנֵק אוֹתָן לַשֵּׂכֶל
קַח אֶת שְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים לַחְשֹׁב
לַחְקֹר
לָדַעַת
שֶׁהֲרֵי גַּם אִם תְּבַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם וְלַהֲרֹג
הֲרֵי קֹדֶם עָלֶיךָ לְגַלּוֹת
מִיהוּ בְּדִיּוּק
הָאוֹיֵב שֶׁלְּךָ.
שלמה חתוכה הוא משורר ופעיל חברתי. חבר בקבוצת המשוררים ״ערס פואטיקה״. מלמד מתימטיקה לפרנסתו.
המאבק המזרחי 