אני מתגעגע ללחם אמי
ולקפה אמי
ולמגע יד אמי,
הילדות גדלה בתוכי
יום אחר יום
ואני אוהב מאוד את חיי כי
אם אמות
אתבייש בדמעות אמי.
***************************
קחי אותי, אם אחזור באחד הימים,
כאבנט לריסך,
כסי עצמותי בעשב
שנטבל בטוהר עקבך,
קשרי אותי
בקווצת שער,
בחוט שמתנפנף בשובל שמלתך.
אולי אהיה אלוהים,
אהיה אלוהים
אך אגע בקרקעית לבך.
*****************************
השתמשי בי, אם אחזור,
כעצי הסקה בתנורך,
כחבל כביסה על גג ביתך,
אינני יכול עוד לעמוד גאה
בלי תפילות יומך.
הזדקנתי, אנא השיבי לי כוכבי ילדות
שאוכל לחלוק
עם ציפורים קטנות
את דרך השיבה
לקן ציפיתך.
תרגם מערבית ראובן שניר, הופיע בספר "מחמוד דרוויש חמישים שנות שירה" שיצא הוצאת קשב לשירה.