אחרי שפרופ הלל כהן פירסם מאמר בן 30 עמודים המתייחס לתוכן ההיסטורי של המונח "יהודי ערבי", יש סיבה טובה להתייחס לדברי הבל שפורסמו בעיתון האינטרנטי "חדשות בן עזר". מהותם של דברי ההבל הם התכסחות של האשכנזיסט אורי הייטנר עם אנשי קש שהוא רקח בדמיונו .הדברים שמצוטטים ע"י הייטנר נכתבו בעקבות דברים שכתבתי בבלוג שלו בנענע על כך שהוא לא טרח לכתוב על ספרו של יוסי סוכרי "בנגזי ברגן בלזן" שעוסק בשואת יהודי לוב. כוונתי כמובן היתה שהוא יקרא את הספר ויסקר אותו. אלא שהוא לא קרא את הספר,אלא השתמש בעובדה שהספר ראה אור כדי לספר לנו שיהודה שנהב ומזרחים אחרים רואים את עצמם כבני הלאום הערבי שדתם יהודית.
כך כותב הייטנר בגיליון מס 939 של "חדשות בן עזר"
* אחת המוטציות המכוערות ביותר של תופעת האנטי ציונות בתוכנו, היא האנטי ציונות ה"מזרחית". הגורו שלה, הוא פרופ' יהודה שנהב, אבי הפירכה "אנחנו יהודים ערבים," שמשמעותה – איננו שייכים ללאום היהודי, אלא ללאום הערבי, והיהדות היא רק הדת שלנו. אחד הגילויים הנפסדים של התופעה, הוא יחס של ניכור לשואה, שאינה אסונם בהיותם יהודים, אלא היא אסונם של ה"אשכנזים", כפי שהדבר בא לידי ביטוי בוטה ודוחה בשירתו של רועי חסן. לאחרונה, יצא לאור ספרו של יוסי סוכרי, "בנגזי ברגן-בלזן" המתאר את שואתם של יהודי לוב. כמובן שכוונתם של הנאצים היתה להשמיד את כל יהודי העולם, כולל את יהודי המזרח, אך למרבה המזל הצלחתם במשימה זו היתה מועטה. הספר עורר עניין רב וזכה לחשיפה תקשורתית, ואולי הוא יעצים את התודעה הציבורית באשר לשואה ביהודי צפון אפריקה. כמובן, שהדבר לא ישנה דבר בקרב "היהודים הערבים", שימשיכו להיות מנוכרים לשואה, כחלק מניכורם לעמם.
והוא ממשיך את הדיון בגליון מס 940 של חדשות בן עזר940
* בעקבות צאת הספר "בנגזי ברגן גלזן", כתבתי כאן בשבוע שעבר, על קומץ האנטי ציונים "המזרחים", המנוכרים לשואה שהיא הרי של ה"אשכנזים", כחלק מניכורם לעמם. הספר, המוכיח שבעבור שונאינו (והדבר נכון הן לגבי הנאצים והן לגבי הערבים) אין אבחנה בין יהודים מכאן או מכאן, לא ישנה את עמדתה של אותה מוטציה אידיאולוגית, הנגועה ברמות גבוהות של גזענות.
הזכרתי את סיסמתם, מבין מדרשו של יהודה שנהב "אנחנו ערבים יהודים," וכתבתי שזו בסך הכל פירכה, זהות מומצאת חסרת שחר, הנובעת מפוליטיקה ומאידיאולוגיה אנטי ציונית.
קיבלתי תגובות, בנוסח: מה ההבדל בין המושג "יהודים פולנים", למשל, או "יהודים אירופאים", לבין המונח "ערבים יהודים"?
אסביר את ההבדל.
אני מקפיד לא להשתמש במונחים "רוסים" או "אתיופים", אלא "עולים מרוסיה" או "עולים מאתיופיה". אולם בשיח הישראלי המקובל, ברור שהמושגים "פולני", "עיראקי", "רומני", מרוקאי", "תימני" וכד', משמעותם – בן העם היהודי שמוצאו או מוצא הוריו הוא מפולין, עיראק, רומניה, מרוקו או תימן. כלומר, אין מדובר בביטויים של זהות לאומית, אלא של ארץ מוצא. לא כן הביטוי "ערבים יהודים". ערב אינה מקום. הערביות היא ביטוי ללאומיות. אותם אנשים טוענים שהם בני הלאום הערבי,שדתם יהודית. ובעצם, שהיהדות היא דת ולא לאום.
מובן מאליו שהייטנר לא הציג שום סימוכין ולא הביא שום קישור לדברים שהוא פרסם.
מי שקורא את המאמר המדעי אקדמי של פרופ הלל כהן על משמעות הזהות יהודית-ערבית רואה את צורת החשיבה ההזויה והבלתי מציאותית של אורי הייטנר.אורי הייטנר מן הסתם לא מציג כל סימוכין לדברים שהוא כותב,והסיבה פשוטה,אין מקורות כאלה.
למאמר של פרופ הלל כהן:
מה הפיל והכשיל את הלאומיות הערבית מאמר בהארץ
המאבק המזרחי 