צבי בן דור משיב לגיורא לשם ז"ל על טענתו של לשם שהוא יליד פורסם בקדמה
גיורא שלום, ראשית ברכות על צאת ספרך החדש. קראתי על כך באיזה מקום. שנית, אני שולל מכל וכל את הנייטיביזם המעושה שאתה מצהיר עליו כאן. אתה אולי יליד הארץ, בן בנם של ילידי הארץ וכולי. אבל אינך יליד כל עוד תכלית קיומך, וקיומו של כל יהודי מאז הצהרת בלפור, היא נישולו של עם אחר שגם הוא במקרה יליד לא פחות ממך או אולי יותר. יתר על כן. הקלות שבה מציין כי הצהרת בלפור העניקה "זכויות לאום" ליהודים בארץ ישראל (ואח"כ חבר הלאומים וכו), היא קלות בלתי נסבלת. וכי מי הוא בלפור אם לא נציגה של אימפריה ששללה זכויות אדם ולאום ממאות לאומים בכל העולם? רוצה לומר מי הוא בכלל שנקבל ממנו כל הצהרה בדבר זכויות של איזה לאום שהוא בעולם (ואני לא נכנס בכלל לשאלה מה היה מצבם של היהודים בארץ ישראל ב1917). האימפריה של בלפור עסקה בשלילת זכויות, וכל הכרה בזכויות שהיא העניקה לפני שהתפרקה היא מעשה בלתי מוסרי. במילים אחרות, הצהרת בלפור היא פשע נגד המזרח-התיכון ועמי המזרח-התיכון בכללם היהודים הערבים. רק להזכירך, או שמא אינך מודע לכך, רבים מן העמים שהיו נתונים תחת שלטון אימפריאלי (או "קולוניאלי" כמו שאוהבים לקרוא לו כאן) שלחו נציגים לועידת ורסאי ב1919 כי בתמימותם חשבו שלהכרזתו של וודרו ווילסון בדבר הזכות הלאומית לעצמאות יש משמעות. פני כולם, אבל כולם, הושבו ריקם (תשאל את הו צ'י מין שהיה שם, רוחו תוכל להגיע אליך). מדוע, נוכח ורסאי, עלינו לקבל את בלפור ואת חבר הלאומים? מדוע, נוכח העובדה שדאף עם לא זכה בחירות, נקבל בלי שום ביקורת את העבודה שיהודי אירופה זכו במעמד של לאום בעל זכויות לא באירופה, אלא בפלסטין? אני להתרומם קמעא מעל לקלישאות הציוניות ולשפוט דברים על פי הדין הבינ"ל (וכפי שטרחת להסביר שהפלסטינים היו נתינים עותומאנים וכו'). אם תתרומם ככה אז תבין שאי אפשר לקבל בלפור, בכלל אי אפשר. ומאז בלפור, כל הנוכחות היהודית בארץ ישראל הוכתמה בכתם של נישול אימפריאלי. לכן, יליד או לא, עליך להכיר בכך שאתה יושב במדינה שהורתה היא הצהרה פושעת. שאף אתה היית קורא לה פושעת לו היתה נאמרת לגבי כל עם אחר או מקום אחר בעולם. לכן גם, אין כל ערך לילידיות שלך.
תשעים האחוזים מן האשכנזים שעדיין לא עזבו, לא עזבו כי עדיין לא נוצר כל איום ממשי על איכות חייהם או עליונותם. גם זה יגיע ואז נראה אותם נשארים.
1. ישראל היא המקום המסוכן ביותר ליהודים בעולם
2. ישראל לא פתרה את בעיית האנטשימיות. להיפך, כיום היא הגורם העיקרי לעלייתה מחדש.
3. הציונות שקמה על רקע תיקון אפלייה של מיעוט, הפכה לגורם שמדכא אחרים. הילד המוכה הפך להורה מכה.
4. הציונות ביקשה למרוד בדת, אך בשנים האחרונות נטמעה בתוך הדתיות.
5. אפשר להרגיש הרגשת גלות גם בארץ בה נולדת.
6. היהודים בצפון אמריקה נהנים מחרות ושויון בחברה דמוקרטית ורב תרבותית.
חגית גרוסמן כולנו ישראלים
אתה גורם עוול למי שכבר מרגיש ישראלי וטוב לו? נראה לי שהתכוונת לכתוב שנגרם עוול לכל המזרחים שמחקו להם את הזהות -שורשים וטוב להם..אז מתנצלת בשם כל אלו שמסרבים לאמץ הסטוריה שאינה שלהם, ,תרבות שאינה שלהם ושמבקשים לצאת מהמטריקס האשכנזי. אני מבינה שהרבה נוח ונעים לחיות עם מזרחים שהשילו מעצמם את זהותם ונטמעו בקרבכם, באמת שאני מבינה. פשוט לפני שאת ממהרת לכתוב שזה ארכאי ושמדובר במצוקה שחלפה' תפתחי קצת את העיניים והלב. Hagit Grossman
צבי בן-דור בנית על הראיון של עדי שורץ עם נתן ויינשטוק שספרו על ההיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם מתיימר להפריך את תזת האידיליה:
שוב בוכה העבר היהודי במזרח:
במסגרת השלמת הפיכתה של הציונות מאידיאולוגיה פוליטית לכנסיה. מביא עדי שורץ את דבריו של ״החוזר בתשובה״ נתן ויינשטוק (״אנטי ציוני שעבר מהפך מוחלט״, מזכיר לי את ההקדמות שכתבו כמרים לפולימיקות נגד היהדות שכתבו יהודים מומרים בימי הביניים). לא קראתי, עדיין, את הספר. אבל כבר עכשיו אפשר לקבוע ששורץ חוטא להיסטוריה שהוא מנסה לתאר בראיון עם ויינשטוק. הוא קובע שיש מזרחים שטוענים שהיתה ״אידיליה״ בין יהודים למוסלמים במזרח התיכון והספר בא להפריכה. מכאן גם אמור לנבוע כוחו של הספר. ובכן, בניגוד למה שמדמין שורץ (שעשה את זה כבר פעם אחת עם צאתו של כתב הפלסתר מטעמו של מרטין גילברט), אין אינטלקטואל או היסטוריון מזרחי רציני שטוען שהיתה ״אידיליה״. אידיליות הן ענין למשוררים. אשר לנוסטלגיה של מזרחים לימיהם במזרח התיכון. שוורץ כנראה לא שם לב שעיקרה של הנוסטלגיה עוסק באותה היסטוריה של ה״יומיום״, של מה שנקרא הeveryday. אותו עבר לא כלכך חמקמק, נטול אירועים, שויינשטוק, כבר עכשיו אפשר לקבוע, מתעלם ממנו לחלוטין כאשר הוא כותב היסטוריה שנעה מפוגרום לפוגרום בהפרשי זמן ומקום משתנים. תנוח דעתם של שורץ ווינשטוק, אף מזרחי, אף אדם, לא מתגעגע לפוגרומים, לא במזרח, ולא במערב. אז לא הפרכתם כלום.
השימוש ב״דחליל ההיסטוריוגרפי״ לפיו יש מזרחים שטוענים שהיתה ״אידיליה״ (שימו לב, זו מילה של שורץ, לא לא של אף אחד אחר), לא הופך את הספר של ויינשטוק ל״פורץ דרך״ (ואני לא מתרשם מ״900 המקורות״ ששורץ מתפעם מהם, לא משחקים פה בלמי יש יותר גדול). כשהיסטוריונים מזרחים יוצאים נגד הפרשנות הציונית של העבר היהודי במזרח התיכון הם לא טוענים שהוא אידילי. הם רק טוענים שהפרשנות הציונית מעוותת את העבר הזה לצרכיה. זה הכל. וזו עמדה לגיטימית. ולא ברור, מה בחר שורץ להגחיכה כשהוא כותב רצנזיה, שאמורה להיות רצינית, על הספר. אגב, הראשונים שיצאו נגד הפרשנות לפיה העבר היהודי בגלות הוא כולו רצף אחד של דמעות ופוגרומים היו היסטוריונים אשכנזים (נטולי דמיון מזרחי) דוגמת סאלו בארון שכתב כבר ב1928 נגד התפיסה הבכיינית של ההיסטוריה היהודית באירופה.
על חלק מן הטעויות בספר בהקשר המרוקאי שלו כבר סיפר לי חבר. המשך יבוא אם יהיה זמן.
נקודה אחרונה: אולי הגיע הזמן להירגע קצת מחלק נכבד של השמאל הצרפתי לדורותיו?
עמית מגן על פשעי הציונות האשכנזית
-
היהודים הערבים (כלומר אני, אנחנו) לא שנאו את המוסלמים כמו שהימניות תפסה אותם בארץ. אל תיפול למלכודות פשטניות. הרי הימין ניצל את הפרצה שהשאירו מפאי וחברותיה כשכשלו לגייס את המזרחים לשורותיהם והמציאו את הסיפור הזה שספרדים מכירים את הערבים ולכן חושדים בהם. זו רק אותה גברת אשכנזיה בגלימה ימנית במקום שמאלנית.
על הלגנדה השיקרית שמביאה את "הצלחת העיראקים" כטיעון כנגד טענותיהם של יוצאי צפון אפריקה על הקיפוח
""יש מחקר שנעשה על העיראקים ואיך הסתדרו. המסקנה היא שהם היו אלימים ודרשו את זכויותיהם. אכן חבר הביא חבר ובן משפחה הכניס בן משפחה לערים כמו רמת גן, ירושלים וחיפה, אבל עיקר הפעולה נעשתה על ידי פעילים עיראקים אנשי שמאל וקומוניסטים שלא קיבלו את הלוקשים שמכרו להם במפאי. לזה נוסף הפן שהעליה העיראקית היתה העליה הראשונה הגדולה של יהודים משכילים והיה יותר בלאגן מאשר בהמשך. העולים שוכנו במעברות בבאר שבע אבל הם יכלו לברוח למרכז הארץ. מהכישלון הזה בן גוריון למד איך לפזר את העליה מצפון אפריקה במקומות נידחים שאוטובוס לא מגיע אליו. זו בעיקר הסיבה להבדל הסוציו אקונומי, שרך אגב הוא גם לא כל כך גדול כפי שעיראקים רבים רוצים להתהדר בו (משחקים את שיטת ההפרד ומשול הידועה, "אנחנו העיראקים הסתדרנו, לא כמו המרוקאים"), ההבדל העיקרי הוא שהיתה להם נגישות למסחר קטן ולמרכזי ערים ולהשכלה אוניברסיטאית (עם נומרוס קלאוסוס כמובן) בערך עשרים שנה מוקדם יותר מהמרוקאים והתימנים. זה כל ההבדל. אבל מאחר והעקומה לא ממש שונה אז יוצא שרמת ההשכלה הכללית של יהודי עיראק , כמו של יהודי מרוקו ומצרים נמצאת בירידה מאז שהם עלו ארצה ועד היום.""".
המאבק המזרחי 
אולי במקרה של שניכם באמת "הפשעים כנגדי ובני משפחתי שצרובים בתודעתי הם של אשכנזים ולא של ערבים. ", במילותיו של שאול סלע, אך זה לא כך עבור הרבה (רוב?) מהמזרחים.
לכן אפשר לשמוע בשיח הציבורי הישראלי טענה ימנית-מזרחית כלפי אשכנזים-שמואלנים – "אנחנו אלה שמכירים את הערבים". אצל המזרחים האלה מה שצרוב בתודעה אלה גם (בעיקר?) הפשעים של הערבים כנגדם ונגד משפחותיהם, לא אלה של "האשכנזים". בעוד שכולכם תצדיקו עוינות מזרחית כלפי "הפושעים האשכנזים" (למעשה, היא מנת חלקכם) משום מה אתם מפחדים להכיר בלגיטימיות של אותה עוינות גם כלפי "פושעים ערבים". במקום זה מחפשים כל הזמן תירוצים מתנשאים להסביר מדוע רוב המזרחים בישראל מחזיקים בדעות ימין ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי.