יהודים הגיעו לישראל ממספר ארצות ערביות ולא מארץ ערבית אחת, אני מכיר פרטים על ההגירה של יהודים מעיראק לישראל ולכך אתייחס. אני גם לא יכול לספר על "יהודי עיראק" אלא על משפחתי הקרובה, זאת חוצפה לספר סיפור של מישהו שלא רוצה שאתה תייצג אותו.
מי שיקרא את ספרה של ד"ר אסתר גליצנשטיין מאיר "בין בגדאד לרמת גן" על הנסיבות של הגעתם של 120000 יהודים לישראל, יבין שנור אל סעיד ראש ממשלת עיראק לא היה צורר אנטישמי.אבי המנוח שעבד בחברת התעופה העיראקית הכיר את נור אל סעיד באופן אישי והדברים שהוא סיפר עליו היו רק דברים טובים.
אני מבין את סיפור הגעתם של 120000 יהודים מעיראק בתוך כשנה לישראל כתוצר של האסונות שהמיט הקולוניאליזם הבריטי על עיראק . באסונות שהמיט הקולוניאליזם על עיראק נפגעו בצורה קשה השיעים,האשורים,והכורדים ובעקבות המעורבות האמריקאית בעיראק גם הסונים. היהודים הספיקו לברוח ונפגעו הרבה פחות מהמיעוטים האחרים . הפרהוד גם אם רושמים אותו על המופתי חוסייני, לא היה גורם לגרוש המוני של יהודים לו היה בעיראק שלטון מרכזי שהיה מסוגל להבטיח את שלום האזרחים ובמיוחד המיעוטים,ולהבטיח ממשל תקין ,שרותים לאזרח וסדר.
לפיכך אני מבין שיהודים היגרו לישראל משיקולים פרגמטיים בגלל בעיות פנים עיראקיות.
מי שחושב שהממשלה הנוכחית בעיראק יורשת את האשמה לפשעים שביצעה ממשלתו של נור אל סעיד חייב להסכים לעקרון שממשלת ישראלית הנוכחית אשמה בפשעים של ממשלות ישראל והסוכנות היהודית לדורותיהם. למשל הפניית כל היהודים הפולנים שהגיעו ב"עליית גומולקה " לדיור קבע במרכז הארץ עם משרות מכובדות בו בזמן שעל הבאים ממרוקו אנסו ניחשול ודיכוי בפריפריה. מי שרוצה שממשלת עיראק תפצה את היהודים שייתן למזרחים רטרואקטיבית את מה שקיבלו היהודים הפולנים והיהודים מברה"מ שהגיעו בסוף שנות ה60 עד שהתחילה תופעת הנשירה.
תגים: נעמה קטיעי
המאבק המזרחי 
מרץ 24, 2014 ב- 6:30 am |
רק מקריאה של המבוא לספרה של אסתר גליצנשטיין (שדרכך נודע לי עליו), הבנתי דבר אחד – בסביבות 1948 יהודי עיראק החלו בתהליך עלייה לישראל מתוך בחירה, ולא מתוך כורח. אלא שמה שהתרחש תוך כדי התהליך הזה, הפך אותו על פניו. תוך כדי התהליך הורע מצבם של מרבית יהודי עיראק וזו הסיבה שרבים כל כך ברחו משם ב-1948. כלומר – מה שהחל כתהליך שנעשה מתוך בחירה, הסתיים בבריחה רבתי.
אפריל 3, 2014 ב- 3:38 pm |
תרצה שלום
החוק שמאפשר ויתור על אזרחות נכנס לתוקף באפריל 1950 וההגירה המתוכנננת היתה אמורה להסתיים ב מארס 1951. בפועל מה שהתחיל כהגירה או עליה הפך לגרוש כפוי שהסתיים באוגוסט 1951 .
מובן שאני לא מחכה חזרה לעיראק ,כולם יודעים מה קרה וקורה שם בעשור האחרון. ההתדרדרות של עיראק לא התחילה ב 1980 במלחמת איראן עיראק,לא התחילה בהפיכה הפרו נאצית ב 1941 וכמובן שלא בפרהוד. כבר ב 1933 שנה לאחר סיום המנדט הבריטי על עיראק התרחש טבח של 3000 אשורים.
היו בעבר פעילים מזרחים רדיקאלים שטענו "אצל הערבים היה לנו גן עדן",לשמחתי העלאת הטיעון המגוחך והמופרך הזה פסקה.פירסמתי בעבר מאמר שנוגע לפרהוד ומאמר שנוגע לספרה של ד"ר אסתר גליצנשטיין מאיר והדגשתי בשני המאמרים שטוב שיהודי עיראק הגיעו לארץ ולא נשארו שם.
יהודי עיראק שהגיעו לארץ פגשו במציאות איתה נפגשים מהגרים בכל העולם. גם המהגרים שהגיעו מברה"מ של גורבאצ'וב ממניעים לא ציוניים התמודדו עם קשיים נוראים בתחום התעסוקה. אניטה שפירא בספרה "ככל עם ועם" אישרה שהיתה אפליה ממוסדת לטובת הפולנים שהגיעו בעליית גומולקה, לעומת יוצאי צפון אפריקה שהופנו לפריפריה הנחשלת.
אני לא מכיר את ההיסטוריוגרפיה של יוצאי צפון אפריקה ולכן אני מדבר רק על העליה העיראקית. העיראקים "נהנו" מהכספים שקיבלה מדינת ישראל מגרמניה,שאיפשרו צמיחה כלכלית. חלק גדול מהאוכלוסיה כולל יוצאי עיראק "הרוויח" גם מההיפר אינפלציה שבזכותה התאדו חובותיהם על הדירות שרכשו,עד שב 1979 המשכנתאות וההלוואות הפכו צמודות.
אז למה אני כותב ?
אני אוהב לשאול שאלות ואני מקווה שאני כן יודע לשאול.אתמול רכשתי את ספרו של יעקב ראבקין שיצא בהוצאת פרדס ששמו "ההתנגדות היהודית לציונות" והספקתי לקרוא כבר שליש מהספר בנשימה אחת. אני קורא גם את ספרו של הלל כהן "תרפט".
אני לא יכול לסבול הטחת רפש בדת ישראל. אני לא יכול לסבול אונס של מעין דת כנגד רצוני(הכוונה לציונות). אני גם לא יכול לסבול אמירות שמדברות על נחיתותי רק משום שהורי נולדה בארץ ערבית/מוסלמית.בלשון בוטה יותר אני יוצא נגד גזענותו "השבט הלבן",וכאן הכוונה אינה חלילה למי שמוצאו מאירופה. הכוונה היא למי שמחק את זהותו ולאחר מכן את זהותם של ילדיו ונכדיו לטובת כור היתוך גנרי,וניסה למחוק את זהותם של אלה שבאו אחריו.{ותודה לשלום בוגוסלבסקי)