מאת: Immanuel Goldsteinו 24/09/13 | 17:23
בינתיים לא נתקלתי באף עובדה אחת
התומכת בקיומו של "עם יהודי" בעבר או היום. ההבדלים בין קבוצות שונות בתוך העם הדמיוני הזה היו לאורך כל ההיסטוריה (מלבד,אולי, תקופת הממלכה המאוחדת- אם זו היתה קיימת במציאות) גדולים מההבדלים בין אמריקאים לאנגלים ובין אנגלים לצרפתים. שפות שונות לחלוטין, מנהגים שונים לחלוטין, התנכרות מוחלטת בין קבוצות שכנות- הדבר המשותף היחיד לכל החברים ב"עם היהודי" היה דת משותפת ושפת ליטורגיה משותפת- שזה הרבה פחות ממה שאיחד את הקתולים הלטינים שאיש לא מעלה בדעתו שהם עם אחד במשך חלק ניכר מימי הביניים.
מאת: Immanuel Goldsteinו 24/09/13 | 19:06
פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אז יש מוצא משותף ליהודים. ביג פאקינג דיל. הוא משותף גם לעוד כמה קבוצות שחיות פה במזרח התיכון, כולל תנחש מי? הפלסטינאים. ודרך אגב, יש גם פלשתינאים ששמרו על מנהגים יהודיים, בין השאר חלק מתושבי הר חברון. האם הערבים מהפר סמוע הם חלק מה"עם היהודי" שאתה מדמיין?
מאת: Immanuel Goldsteinו 25/09/13 | 16:11
אז אםן כן לדעתך
אם חלק מהיהודים נרא נורא רוצים להגדיר את עצמם כעם אז הם עם? והעם הזה כולל גם את אותם יהודים שלא רואים את עצמם חלק מאותו עם, וייתכן בהחלט שהם אפילו אותו רוב העם הזה? ובתור תוספת, העם הזה מוסיף לעצמו גם את כל היהודים שחיו אי פעם ולא היו מעלים כלל על דעתם שיום אחד יהיה "עם יהודי"?
דרך אגב, בימי הביניים הדת הנוצרית הקתולית, ואני מדגיש קתולית היתה בעלת מאפיינים לאומיים במה שנקרא "העולם הנוצרי" Christiandom.
מאת: Immanuel Goldsteinו 26/09/13 | 18:38
נישלת רק השאלה
למה געגעים אמיתיים או מדומיינים לארצישראל צריכים להשפיע על זכותם של האנשים החיים בה להמשיך לחיות בה. כאילו אותם געגועים הופכים את המתגעגעים ל"עם" ואז "ארץ בלי עם לעם בלי ארץ"- ועם הארץ ראוס, הרי לא התגעגע אליה "2000 שנה" (ועל טיבם של אותם געגועים עמדו כותבי זוארץ כאשר עשו פרפראזה על שירו שלי יודה לוי וכתבו "לבי במזרח ואני בסו, מערב אבל אני די מבסוט מהמצב").
להשאיר תגובה